"משעמם לי".
אני מסתכל מסביב. הדירה לא גדולה. יש טלוויזיה עם לפחות 4 ערוצים יעודיים לילדה. ועם יס מקס מפוצץ מסדרות דביליות של ערוץ דיסני. וסרטי די.וי.די.
יש פלייסטיישן עם המון משחקים. יש לה 4 ספרים שעוד לא נקראו מהספרייה. יש צעצועים. יש מחשב, עם אתרי ילדים ובמיוחד האתר של וובקינז, ויש לה משחקי מחשב - למשל ההרחבה האחרונה לסימס שהגיעה עם הדוד שלה מאמריקה.
והיא יכולה כמובן לצייר או משהו.
ויש את האייפון עם משחקים חדשים ומגניבים שהורדתי, ואת נגן המוזיקה הדיגיטלי שלה. עמוס שירים.
אבל משעמם לה.
אני לא מתאפק ותוהה בקול רם איך זה הגיוני, כשאני גדלתי בלי מחשב או פלייסטיישן, עם ערוץ טלוויזיה אחד, ודי מצ'וקמק.
נגה לא ממצמצת אפילו לפני שהיא עונה. "אתה פשוט היית רגיל".
צודקת
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
רשומות
לי יש רק תשובה אחת ל"משעמם לי", והיא אף פעם לא משעממת אותי: "אז תדפקי את הראש בקיר".
השבמחקתתחדש אל הבלוג החדש והמעוצב למשעי.
השבמחק