פעם חשבתי שאנשים שמבקשים ממך להביא להם משהו מחו"ל נוקמים בך את נקמת הישארותם בארץ. במקרה של אחי אני די בטוח שזה לא נכון, ובכל זאת הוא אירגן לי רכישה וסחיבה של מערכת קולנוע ביתי בדיוטי פרי. יופי.
הילדים זה סיפור אחר: בשבילם חו"ל היא ארץ קסומה, חד גונית פחות או יותר, ממנה מגיעים המון צעצועים. אבל מה לעשות ובברלין, בירת גרמניה האחרת, לא מאמינים כנראה בצעצועים. בכל מקרה לא מצאתי שם מבחר גדול במיוחד. מה שכן גיליתי שם, כן, בפעם הראשונה - זה את h&m.
אני יודע שמדובר במותג מגה-ידוע. אני שומע את זה כבר שנים. אבל מה לעשות שעד שהמנומשת גררה אותי פנימה לסניף בעיר הגסטאפו, מעולם לא דרכתי בסניף של הרשת קודם לכן.
וחבל. יש שם אחלה בגדים לילדים. ומילא נגה, שכבר בגיל שבו שמלה נאה יכולה להיחשב כמתנה מספקת. אבל תומר - לתומר מצאתי פנינים דוגמת כובע באטמן מגניב, גופיית ספיידרמן משובחת, והשיא: חולצה של מלחמת הכוכבים. טוב יותר מבובה של רובוטריק נאצי.
כי מילא גיבורי על למיניהם, חולצות ממותגות כאלה יש בארץ בכל חנות. אבל מלחמת הכוכבים, קודש הקודשים, ערש התרבות הפופולרית שלי, במידות לגילאי 6-7 - את זה עוד לא ראיתי. האפשרות להלביש את הילד דווקא במושא ההערצה שלי אי שם כמעט בגילו, מילאה אותי אושר.
הבוקר הוא הלך לגן בגאווה עם יודה על החזה. למי שזה לא אומר כלום - ובכן, לא תבינו. אני התרגשתי להפליא. מורשת זה חשוב.
רשומות
Always two there are, no more, no less: a master and an apprentice.
השבמחקYoda