הקלטתי אותו מזמן, במחשבה על החופש הגדול דווקא, אבל גם יום מחלה זה בסדר. תומר הלך לקיטנה, ונגה נשארה מותשת בבית, אחרי הווירוס. הוריתי למקס לנגן את ביג, והתיישבתי עם כוס קפה לקרוא עיתון ולהציץ.
סרט חמוד. טום הנקס ממש לא מעצבן שם. אבל את נגה משהו עיצבן. "בן כמה הילד הזה", היא שאלה. לא היה לי מושג. היא לקחה את השלט של מקס ובדקה. 12. הילד בביג, זה שהופך לטום הנקס, הוא בן 12. ולפי נגה הוא עוד משהו: "אבא, הילד הזה לגמרי מפגר".
היא צודקת כמובן. פתאום, בעיניים עכשוויות, הילד דביל לגמרי. היחס שלו לסביבת המבוגרים, לסקס, להכל, מזכיר יותר את תומר - בן 6 בערך - מאשר את נגה. תהיתי מה היה קורה לנגה אם היתה הופכת לפתע לבת 30. היתה לי תחושה שהיא היתה משתלבת במרחב לא רע בכלל.
ברור ממה זה נובע, אין טעם להשחית מילים. כשאני הייתי ילד קטן, נטול גוגל, נטול וובקינז, נטול רב ערוציות, טום הנקס ג'וניור היה רעיון סביר. בסביבה שנגה גדלה בה, זה לא עובר. עזבו אותי מדיוני טוב או רע, היחסיות הזו מתקיימת בכל דור אני מניח. אולי לא בקיצוניות כזו, אבל בכל זאת. סרט חמוד, בכל מקרה. קצת מפגר, אבל חמוד.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
רשומות
רק אחד הסרטים הטובים אי פעם. סרט פולחן לכל הגילאים וטום הנקס בתחילת דרכו מקסים בדיוק כפי שהוא היום. עכשיו הבן שלו מככב בסרטים וסדרות ומאד מזכיר את אבא שלו. אפשר לראות את הבן בפרקים של דקסטר בסדרות לצפייה ישירה.
השבמחק